היכן נולד רעיון פינוי בינוי ? כבר בשנות השישים בארה”ב ובאירופה חשבו על דרך של התחדשות עירונית, הריסת מבנים ישנים, פינוי הדיירים לדיור חלופי, בניית מבנים חדשים על פי תקנים חדשים, חזקים יותר (עמידים לרעידות אדמה) ולרוב, עם מספר רב יותר של דירות.
מדינת ישראל אימצה את רעיון ההתחדשות העירונית, פינוי בינוי בכנסת החמישית וב- 1 אוגוסט 1965 נחתם על ידי ראש הממשלה ושר השיכון לוי אשכול – חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ”ה 1965. הוקמה הרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום שמטרתה הוא שיקום שכונות ואזורים נחשלים ושיקום מבנים מסוכנים. החוק מאפשר למדינה להפקיע אזורי שיקום לטובת המדינה לבניה ציבורית וכנגד יפוצו בעלי הקרקע או המבנים.
פינוי ודיור חלופי
פינוי ודיור חלופי – חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום מחייב את המדינה להודיע 90 יום מראש על פינוי הנכס ובתמורה מתן דיור חלופי מתאים (עלויות, גודל המשפחה, אזור הדיור החלופי וכד’).
ארנונת השבחה – חוק בינוי ופינוי של אזורי, תשכ”ה 1965 מאפשר לשר השיכון להטיל ארנונת השבחה על האזורים סביב אזורי השיקום בעקבות העליה בערכם עם הכרזת הרשות לבינוי ופינוי כאזורי שיקום.
הרעיון בחקיקת חוק פינוי בינוי של אזורי שיקום לצורך שיקום שכונות ואזורים נחלשים והריסת מבנים מסוכנים ובניית מבנים חדשים וחזקים במקומם היה מצוין, אך מאחר שלצורך ביצועו הדיירים אולצו לעזוב את דירותיהם ובכך דירותיהם בעצם הופקעו מהם – החוק כמעט ולא התממש כפי שחוקק. להוסיף לכך, שלא היה שיתוף פעולה הן מצד הדיירים והן מצד הרשויות.
במרוצת השנים היו ניסיונות ליישם את החוק ללא הצלחה, עד להחלטת ממשלה בשנת 1996 להקמת ועדת אגיס – הועדה הגיע למסקנה שלצורך הצלחת פרויקט פינוי בינוי יש לתת פיצוי כלכלי נוסף – תוספת אחוזי בניה. ואכן, ב- 13 ספט’ 1998 אושר בממשלה כי משרד הבינוי והשיכון יוביל פרויקטים של יזמים פרטיים ישירות מול הדיירים.
כמובן, כמו בכל עסקת נדל”ן, המדינה גובה מיסים שונים. ולמרות זאת, על מנת שפרויקט פינוי בינוי יצליח על המדינה לוותר ולהקל במיסים כמו: תקנות מס רכישה, מס מכירה, ואל מס היטל השבחה בפינוי בינוי צריך להתייחס אחרת – אזור פינוי בינוי יוכרז כפרויקט סגור ויוגדר – פטור מהיטל השבחה פינוי בינוי – כל עוד הדירה תהיה בשטח של עד 120 מ”ר והדייר יחזיק בה לפחות ארבע שנים.
מידע מקצועי:
